בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים
במסמך זה, בנינו מעין שאלות ותשובות בנושא כאוב זה שבו תלויים טיב ואיכות העתיד, לא רק של בני הזוג עצמם, אלא בעיקר של הילדים אחרי הגירושין. מומלץ לעיין בהן, ללמוד ולהשכיל.
אינדקס:
עם הקמת מדינת ישראל, הושגה פשרה פוליטית/מדינית שקיבלה תוקף בחקיקה של מדינת ישראל החדשה.
מדינת ישראל קיבלה על עצמה להשאיר את ענייני החיתון והגיטין (כדאי: ("נישואין וגרושין") בידי המחוקק ההלכתי, דהיינו בתי הדין הרבנים, ולהעניק לבתי המשפט האזרחיים סמכות מקבילה.
במשך 60שנות קיום מדינת ישראל חל כרסום מתמיד במעמדם של בתי הדין הרבניים בכך שבית המשפט העליון לא חסך ביקורת על המערכת השיפוטית הדתית, ובסדרה של פסקי דין העניק יותר ויותר סמכויות לבתי המשפט לענייני משפחה ופגע בסמכות המוגבלת ממילא של בתי הדין הרבניים.
סמכות מקבילה, היא סמכות של בית משפט אחד הנמצאת גם אצל בית משפט אחר. במילים אחרות: האזרח יכול לבחור לאיזה ערכאה שיפוטית הוא פונה לדון בתביעתו.
זו סוגיה מורכבת, ודי לומר שהמצב שנוצר אינו מקל על הצדדים. לפעמים "כדאי" לצד מסוים לדון בתביעתו דווקא בבית הדין הרבני (לרוב הכדאיות הזו אצל הגבר), אך לא תמיד, תלוי בנסיבות העניין.
על פי עקרון "מרוץ הסמכויות”, התביעה שהוגשה ראשונה בזמן – מקנה סמכות לבית המשפט שאליו הוגשה. יוצא מכך, שבני זוג המגישים תביעותיהם לערכאות שונות - התביעה תתברר בערכאה אשר הגשתה מוקדמת בזמן מחברתה. יתכן והבעל הקדים את האישה רק ביום אחד והגיש תביעה ל”שלום בית” בבית הדין הרבני כדי "לחסום" את האישה מלהגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.
עניין ה"גט" ידון תמיד אך ורק בבית הדין הרבני! היום, אפשר לסיים את חלוקת הרכוש, ענייני משמורת ומזונות טרם הוסדר הגט, כך שהגבר אינו יכול עוד להשתמש הנשק של "סירוב במתן הגט" להשיג הטבות כלכליות ואחרות לעצמו. אין יותר תלות בין הנושאים.
נישואין עפ"י ההלכה הם כאלה שבני הזוג אינם מנועים מבחינה הלכתית להתחתן, כגון: יהודי ולא יהודי, גרושה וכהן, ממזר וישראל וכיו"ב. כל אלה שאינם אסורים, הם נישואין עפ"י ההלכה והתרתם יכולה להיות אך ורק באמצעות מתן גט פיטורין ותו לא.
נתחיל דווקא בגירושין במקרה שאין נישואין! הכיצד? מדובר במקרה של יהודי ואינו יהודי ש"נישאו לכאורה". היהדות אינה מכירה ב"חיבור" זה כברית נישואין, ועפ"י ההלכה שניהם פנויים לכל דבר ועניין.
משום הצורך המשפטי לבצע חלוקת רכוש, לפסוק מזונות, משמורת ולבצע הפרדה דה יורי של בני הזוג, נוצר "כלי" חדש והוא "התרת נישואין". זהו הליך שמבוצע רק בבית המשפט האזרחי, ומטרתו לבצע את ההפרדה בין בני הזוג.
במקרה שבו שני בני הזוג אינם יהודים, ההפרדה תדון בבתי המשפט האיחודים (??) אם ישנו כזה כגון: בית דין השרעי וכיו”ב, או במקרה של בני זוג שאינם מחזיקים בשום דת, בבית המשפט האזרחי (בירושלים).
לאחרונה מסתמנת מגמה חדשה, שבעתיד תתקבל כהלכה רווחת בבתי המשפט. מגמה זו מתחשבת בגובה ההכנסה של האישה ולא רק בנתונים של הגבר. (כדאי לנקוט בלשון "נתוני השתכרות או הכנסה")
יתכן מצב שבו הגבר אינו מסוגל להשתכר מספיק לתשלום דמי מזונות גבוהים, ולעומתו, האישה מרוויחה הרבה יותר. במקרה זה, דמי המזונות של הגבר יופחתו בצורה משמעותית ביותר, והנטל הכספי יפול דוקא על כתפי של האישה.
בניגוד לשנים עברו, דמי מזונות נפסקים לילדים עד גיל 21 (לרוב רק שליש מהסכום ב- 3שנים האחרונות) ולא רק עד גיל 18.
אין נוסחה קבועה לקביעת דמי מזונות ילדים, וכל מקרה נדון לגופו. בבתי המשפט לענייני משפחה מקובל שלא לפסוק סכום הנמוך מ- 1,150 ₪ לילד. חשוב לציין כי אין חובה לפסוק סכום זה או כל סכום אחר.
בבתי הדין הרבניים יתכן וייפסקו סכומים נמוכים יותר מאלה.
המשפחה תשתנה ללא היכר לאחר הפירוד בפועל, ורצוי להתכונן לכך ולהיעזר באנשי מקצוע בתחום שיעזרו לכם לעבור את התקופה הקשה ולהסתגל לחיים חדשים שללא ספק יהיו שונים מאלה שהכרתם לפני הגירושין.
החלטה גורלית וקשה זו לסיים מערכת יחסים אינה קלה, וצריכים לשקול בכובד ראש האם כלו כל הקיצים ואם אין אפשרויות שיקום שעוד לא מיציתם. אם בסופו של דבר קיבלתם החלטה, יש לבצעה במהירות וביעילות.
יש חשיבות אסטרטגית לבצע את הצעדים הרלבנטיים במהירות, בקור רוח ובצורה מסודרת, על מנת לא לאפשר לצד שכנגד להפתיע אותך.
כל מקרה לגופו, ויש לקחת בחשבון שלא מצפה לכם תקופה קלה. יש להתייעץ כבר ביום הראשון בו החלטתם לסיים את הנישואין ולפעול בהתאם להנחיות של עוה"ד שלך.
גירושין הם טראומה לכל המשפחה ואפילו למעגל השני של המשפחה כגון ההורים, אחים וכו`.
כל עזרה שתוכלו לקבל מבורכת, אבל היזהרו מלעשות טעות נפוצה: ברגע שבחרתם עו"ד שייצג אתכם, שמעו בדקדקנות להוראותיו, וותרו על כל מיני יועצים מתוך המשפחה ומחוצה לה שיצוצו לכם כמו פטריות אחרי הגשם.
בברכת חיים מאושרים,
צבי שיינברום, עו"ד